בקרוב תתחילו לחקור את כלי ה־Git לניהול גרסאות בקוד.
בסיום ההכנה תכירו את אופן הפעולה של GCC לקימפול תוכניות בשפת C.
נלמד כיצד להשתמש ב־AWK לעיבוד טקסט ודיווח חכם.
המדריך מתאים למועמדים ב־גאמא סייבר .
כלי ה־Git מאפשרים לכם לעבוד בצוות ולנהל ענפים בצורה נוחה.
תלמדו כיצד להוסיף שינויים ל־stage וליצור commits עם הודעות משמעותיות.
בלינוקס תכירו איך להפעיל פקודות כמו git pull ו־git push.
באמצעות GCC תוכלו להוסיף דגלים מתקדמים כמו -Wall ו־-Werror.
בלימוד AWK תתמקדו בחלוקה לשדות, ברגולרים ובבלוקים כמו BEGIN ו־END.
הסיכום יעניק לכם רקע חשוב לפיתוח פרויקטים בסביבה מתקדמת.
מדריך זה נכתב במטרה לספק הסבר מפורט על שלושה כלים מרכזיים בעולם התכנות והפיתוח.
נלמד כיצד לעבוד עם Git לניהול גרסאות הקוד, כיצד להשתמש ב-GCC (GNU Compiler Collection) לקימפול תוכניות בשפות C ו-C++, וכיצד לבצע עיבוד טקסט יעיל באמצעות AWK.
המידע שבמדריך מתאים למגוון מטרות, ומסייע גם במסגרת גאמא סייבר בתהליכי לימוד ועבודה על פרויקטים.
Git הוא כלי ניהול גרסאות המאפשר לעקוב אחר השינויים בקוד, לעבוד בצוות ולהתמודד עם ענפים (branches) שונים של פיתוח.
GCC הוא קומפיילר המאפשר הידור (קימפול) של קבצי מקור לשפות C ו-C++, ומספק גמישות רבה באמצעות דגלים ואפשרויות מגוונות.
AWK הוא כלי לעיבוד טקסט ודיווח, הנועד לקרוא קבצים, לפענח אותם ולהפיק מהם מידע בצורה גמישה.
הבנה מעמיקה של כל אחד מהכלים תורמת רבות לכל מי שעוסק בתכנות ובפיתוח.
ההסבר יכול לסייע גם למי שעובר תהליכי מיון במסגרת יחידה 8200 באפיקים טכנולוגיים, ומעוניין להכיר לעומק את הטכנולוגיות שבהן משתמשים בצוותי פיתוח.
Git הוא מערכת מבוזרת לניהול גרסאות, המאפשרת למפתחים לשמור נקודות זמן (commits) עבור הקוד, לעבוד בו-זמנית על כמה ענפים, ולמזג שינויים בצורה יעילה.
כדי להתחיל, יש ליצור עותק מקומי של מאגר מרוחק באמצעות הפקודה git clone.
פעולה זו מורידה את כל ההיסטוריה של הפרויקט למחשב האישי ושומרת את הקשר עם המאגר המקורי.
לאחר ביצוע שינויים בקבצים, נהוג להוסיף אותם ל-stage (באמצעות git add) ולאחר מכן ליצור commit חדש עם הודעה המתארת את השינוי.
לדוגמה, git commit -m "תיאור קצר של השינוי" יוצרת נקודת גרסה חדשה של הקוד.
לשם פרסום הקוד לשרת המרוחק ולהפצת השינויים לאחרים, משתמשים בפקודה git push.
במידה ויש צורך למשוך שינויים שמישהו אחר עדכן במאגר המרוחק, מפעילים את git pull.
פעולה זו כוללת בתוכה גם fetch (שמושכת את המידע מהמאגר המרוחק) וגם merge (שממזגת אותו לתוך הענף המקומי).
אם רוצים לשלב שינויים מענף אחר אל הענף הנוכחי, נשתמש בפקודה git merge.
חשוב לעבור קודם לענף שאליו רוצים למזג ואז להריץ את הפקודה על הענף שממנו לוקחים את השינויים.
לעתים, נוצר הצורך לשמור שינויים באופן זמני בלי לבצע commit.
הפקודה git stash מיועדת בדיוק לכך.
היא שומרת את השינויים הלא מקומטים למקום נפרד ומחזירה את סביבת העבודה למצב נקי.
כשנרצה להמשיך ולשלוף את השינויים האלה, נשתמש בפקודות git stash list או git stash pop.
הפקודה git rebase היא כלי נוסף לניהול היסטוריית הקוד.
במקום ליצור merge commit בענף, rebase משכתב את הקומיטים של הענף כך שהם יוצבו מעל ההיסטוריה של הענף הראשי.
התוצאה היא היסטוריית commits נקייה יותר, ללא הסתעפויות מיותרות.
עם זאת, חשוב לזכור שפעולת rebase משנה את היסטוריית הקוד, ולכן פחות מומלץ להשתמש בה על ענפים שכבר שותפו עם אנשים אחרים.
הפקודה git status מציגה את מצב המאגר המקומי, אילו קבצים שונו ולא נוספו ל-stage, ואילו קבצים נוספים או נמחקו מאז ה-commit האחרון.
GCC (GNU Compiler Collection) הוא קומפיילר רב-עוצמה לקבצי C ו-C++.
הפקודה הבסיסית ביותר לקימפול קובץ C היא gcc source.c -o program, היוצרת קובץ הרצה בשם program.
כאשר עובדים עם C++, משתמשים לרוב ב-g++ במקום ב-gcc, לדוגמה: g++ source.cpp -o program.
הדגל -o בפקודת gcc מאפשר להגדיר את שם קובץ ההרצה שנוצר, לדוגמה gcc main.c -o myapp.
אם מעוניינים לבצע רק הידור ללא שלב הלינקינג, ניתן להשתמש בדגל -c, וכך להפיק קובץ אובייקט (object file) שניתן לקשר בהמשך עם קבצי אובייקט נוספים על מנת ליצור קובץ הרצה סופי.
לעתים נדרשים מספר קבצי מקור, ואז ניתן לקמפל כל אחד לקובץ אובייקט נפרד ולאחד אותם בשלב מאוחר יותר על ידי gcc file1.o file2.o -o program.
בפרויקטים רציניים, מקובל להוסיף דגלים של אזהרות כדי לאתר בעיות בזמן הפיתוח.
הפקודה -Wall תציף את מרבית האזהרות, ואילו -Wextra תוסיף עוד אזהרות מתקדמות.
אם מעוניינים להפוך כל אזהרה לשגיאה שלא מאפשרת המשך קימפול, אפשר להוסיף -Werror.
במקרה של צורך בתוכנית עצמאית שאינה תלויה בספריות דינמיות בזמן הריצה, ניתן להשתמש בדגל -static ליצירת לינק סטטי אל הספריות הנדרשות.
כאשר מעוניינים לבצע ניפוי שגיאות (debug), מומלץ להדר את הקוד עם -g כך: gcc -g main.c -o main.
האפשרות -g שומרת מידע נוסף שמאפשר לפתוח את הקובץ באמצעות gdb, לפזר נקודות עצירה (breakpoints) ולהבין את זרימת הקוד בזמן אמת.
AWK הוא כלי עוצמתי לעיבוד טקסטים וקבצים, המתאפיין ביכולת לקרוא שורות של נתונים ולפרק אותן לשדות על פי מפרידים מוגדרים.
לדוגמה, אפשר להגדיר מפריד שדות באמצעות הדגל -F כך: awk -F',' '{print $1}' file.csv.
במקרה של קובץ שבו יש יותר ממפריד אחד, ניתן להגדיר regex, לדוגמה: awk -F'[,:]' '{print $1, $2}' file.csv, וכך להתייחס לכמה תווי הפרדה בעת ובעונה אחת.
AWK משתמש במודל המבוסס על בלוקים של BEGIN, פעולות רגילות על כל שורה, ושל END.
כדי להחזיק ערכים משתנים בין השורות, ניתן להכריז משתנה גלובלי בתחילת הסקריפט או בתוך BEGIN, וכך להשתמש בו בהמשך.
בנוסף לכך, AWK מספקת את getline, המאפשר לשלוף שורות באופן מפורש ולא רק לפי הסדר האוטומטי של עיבוד השורות.
פעולה זו שימושית כאשר רוצים לקרוא משני קבצים או לדלג על שורות מסוימות בתזמון מותאם.
באופן כללי, AWK מפשטת מאוד פעולות כמו סינון שורות, עיבוד שדות, ספירת מופעים ושינוי טקסט.
היא נחשבת לכלי חשוב כמעט בכל סביבת Linux ונהנית מפופולריות ארוכת שנים בקרב מפתחים ואנשי DevOps.
עבודה שוטפת עם Git דורשת תרגול של פקודות כמו clone, commit, push, pull, merge, stash ו-rebase.
שימוש נכון בהן מסייע בניהול צוותי פיתוח ובהבטחת איכות הקוד תוך מעקב ברור אחר השינויים.
GCC מהווה את הבסיס להידור תוכניות בשפות C ו-C++, ומציע אפשרויות מתקדמות לאזהרות, אופטימיזציה וניפוי שגיאות.
AWK משמש ככלי עוצמתי לעיבוד טקסטים, ניתוח מידע והפקת תובנות מקבצים במבנים מגוונים.
מדריך זה מעניק הכנה למיונים גאמא סייבר למי שמעוניין להעמיק בידע טכנולוגי ובמקביל מאפשר גם למי שרוצה לצבור ניסיון מעשי בכלים אלו להתקדם בעולם הפיתוח.
ישנו מגוון תפקידים שונים המחייבים היכרות עם הכלים הללו גם עבור יחידה 8200.
לימוד והתנסות בפועל בכל פקודה ובכלי העזר שסביבם יסייעו בהבנה מעמיקה יותר ובהגדלת היעילות בזמן פיתוח פרויקטים חדשים או תחזוקת קוד קיים.
כך ניתן לרכוש מיומנות רבת חשיבות בעולם התכנות והפיתוח, תוך שילוב של כלים חזקים המסייעים בהגדלת הפרודוקטיביות והאיכות הכוללת של המוצר.